אשמח לקבל תגובות והערות
ד"ר עוז בן יהודה
ozby@macam.ac.il





צילום חרקים במצלמה דיגיטלית

מבוא:

צילומי בעלי חיים בטבע, היא אחת החוויות המהנות בצילום. בניגוד לצילום אובייקטים אחרים, שם אפשר להיערך ולתכנן את הצילום, בצילומי בעלי חיים בטבע חייבים את המזל והסבלנות על מנת ל"זכות" בצילום מוצלח. צילומי חרקים הוא אתגרי יותר, כיוון שבנוסף לקשיי הצילום בטבע, צריך לדעת את הקשיים הרבים בצילומי מקרו, שהוא אולי המורכב ביותר בעולם הצילום. רק בעזרת ציוד מתאים וטכניקה טובה אפשר לצלם צילומי מקרו טובים. בגלל קשיים אלו, צלמים רבים מנסים לצלם בדרכים שאינם כשרות לחלוטין - הם מקררים את החרק לפני הצילום על מנת שהוא לא יברח. אחרים אפילו הורגים את החרק, מדביקים אותו בדבק או בסיכות ופורסים אותו כדי שיראה בצורתו הטבעית.

מתוך: http://http://www.mplonsky.com/photo/Gallery.htm


בעולם הצילום הדיגיטלי, אפשר לחלק את המצלמות לשלוש קטגוריות עיקריות:

  1. מצלמות משפחתיות קטנות, שהן מצלמות קלות להפעלה, היכולות לצלם עד לרזולוציה של 4 ו- 5 מגה פיקסלים. אלו הן המצלמות הזולות יותר ובד"כ, אינן מרשימות מבחינת ביצועי המקרו שלהן.

  2. מצלמות מקצועיות. אלו הן מצלמות SLR רפלקסיביות (אפשר להחליף את העדשה), היכולות לצלם, ברוב המקרים, ברזולוציה של 6 מגה פיקסלים ומעלה. מצלמות אלו הן יקרות והצילום בהן הוא כבמצלמות הרפלקסיביות הרגילות (צורכות עדשות מקרו מיוחדות). מאמר זה לא ידון במצלמות אלו, אם כי חלק ניכר ממאמר זה רלוונטי גם לגבי מצלמות אלו.

  3. מצלמות "חצי מקצועיות" המצלמות היכולות לצלם ברזולוציה של 4-5 מגה פיקסלים (כבר יצאו מצלמות בקטגוריה זו היכולות לצלם ברזולוציה של 6 ו- 8 מגה פיקסלים ועוד היד נטויה) והזום האופטי, בד"כ, מרשים (עד פי 12). עולם הצילום הדיגיטלי מנסה לתת מענה לצילומי המקרו ובהרבה מצלמות בקטגוריה זו אפשר להתקרב לחרק עד למרחק של סנטימטרים בודדים, אולם זה לא מספיק. מאמר זה אמור לתת מענה, לפחות חלקי, כיצד לצלם חרקים במצלמות אלו.

חשוב לזכור שאין נוסחת פלאים והניסיון הוא המרכיב החשוב ביותר בצילום בכלל ובצילומי מקרו בפרט.


מתוך: http://www.mplonsky.com/photo/Gallery.htm




ציוד:


מצלמה:

  • המצלמה הדיגיטלית הינה שילוב של אופטיקה ויכולות עיבוד דיגיטלי. יש לבחור במצלמה מחברה המובילה בתחומים אלו. חשוב שלמצלמה תהיה אפשרות חיבור לפלאש חיצוני.

  • כדאי לבחור במצלמה שיש לה יכולות זום של 200 עד 300 מ"מ. למצלמה שכזו יש שני יתרונות. האחד, יתרון כללי והוא צילום של בעלי חיים ואובייקטים מרוחקים. היתרון השני הוא מתחום המקרו: קשה מאוד לצלם חרקים ממרחק סנטימטרים ספורים (הם בורחים כשמתקרבים אליהם, בייחוד המעופפים וכמות האור המגיע למצלמה ממרחק זה הוא קטן). בעזרת זום גדול ועדשות מקרבות (ידון בהמשך) אפשר לצלם אותם בהגדלה גדולה וממרחק סביר. זום גדול מדי אינו יעיל, מאחר שצילום בזום גדול כל רעידה, ולו הקטנה ביותר, תורגש בצילום והוא יהיה מטושטש. חצובה יכולה לפתור בעיה זו, אך היא לא שימושית בהרבה מקרים של צילומי מקרו בטבע. פלאש חיצוני פותר בעיה זו שהרי מהירות הצילום בעזרת הפלאש היא גבוהה.

  • מצד שני, כדאי לבחור במצלמה היכולה להתקרב לאובייקט הצילום ככל האפשר. לעיתים אפשר להתקרב לחרק וכדאי לנצל זאת.

  • חשוב שהמצלמה תהיה בעלת מפתח שדה קטן (כ F11), דבר המאפשר עומק שדה גדול יותר.

  • כדאי לבחור מצלמה שבנוסף לפוקוס האוטומטי, היא בעלת פוקוס ידני. חשוב שלצלם תהיה יכולת שליטה על הפוקוס, בייחוד שמצלמים מקרו בעזרת עדשות מקרבות. רצוי שהפוקוס הידני יהיה נוח לתפעול.

  • כדאי שהמצלמה תוכל לפקס במהירות (רוב המצלמות הדיגיטליות לוקות בחסר בנקודה זו).

  • חשוב שלמצלמה תהיה יכולת של צילום ב ISO נמוך (פחות מ 100).

  • חשוב שתהיה יכולת שליטה במצלמה – שלטה ידנית, מהירות צילום, .....


  • מתאם:

    ברוב המצלמות אין אפשרות להוסיף עדשות למצלמה, אלא בעזרת מתאם המתחבר לעדשת המצלמה ועליו אפשר להוסיף עדשות שונות בקוטר המתאים.


    עדשות מקרבות:

    העדשות המקרבות נקראות Close-Up Filters או Close-Up Lens והן מחולקות לפי עוצמת שבירת האור שלהן (Diopters). ככל שעצמת שבירת האור גבוהה יותר, כך אפשר להתקרב יותר לאובייקט. רצוי לבחור עדשות אלו מחברה המובילה בתחום העדשות (Hoya, Tiffen, Hanimex). בדרך כלל הן נמכרות בסט של +1, +2, +4 ובעדשות בודדות של +7 או +10 (ככל שהמספר גבוה יותר, אפשר להתקרב יותר לאובייקט). מספר חברות (כ Raynox) מוכרות עדשות אלו לפי יכולת ההגדלה (x1.5, x2, x3.5).
    כאשר מצלמים בזום ללא עדשות מקרבות, המצלמה מוגבלת והיא אינה מאפשרת להתקרב לאובייקט (חרק) ובצילום הוא יופיע באופן מוקטן. העדשות המקרבות מאפשרות להתקרב לחרק למרות השימוש בזום ובצורה זו מגדילות אותו באופן ניכר.
    ככל שנשתמש בשבירה גבוהה יותר (+ גדול יותר) וככל שנשתמש ביותר עדשות, נקבל עיוותים גדולים יותר בתמונה, בעיקר בקצוות. דבר נוסף, השימוש בהן מוריד מעומק השדה (DOF).


    מכפיל 2x Zoom/TeleConverter:

    כאשר למצלמה אין יכולות זום מרשימות (פחות מ 200 מ"מ) כדאי לרכוש TeleConverter המכפיל את הזום פי 2. במצב זה אפשר לצלם את החרק ממרחק סביר. על המכפיל לא כדאי להלביש את העדשות המקרבות, התמונות יוצאות לא מוצלחות.


    עדשת 50 מ"מ מהירה להיפוך (Reversing a Lens - F 1.4):

    עדשת 50 מ"מ רגילה המולבשת בצורה הפוכה על העדשה המקורית ומאפשרת צילום בהגדלה רבה.
    שימוש במספר עדשות מקרבות גורם לעיוות התמונה. הפיתרון הוא שימוש בעדשה הפוכה. מחברים עדשת 50 מ"מ רגילה לעדשת המצלמה בצורה הפוכה (בעזרת טבעת מחברת). בשיטה זו אפשר לקבל אפקט של עדשה מקרבת בעצמת +25. יש לכוון את עדשת ה 50 מ"מ למפתח הנמוך ביותר שלה כדי לאפשר לכמות האור המירבית לחדור פנימה. חסרונות שיטה זו הם: הקרבה לאובייקט הצילום (חרקים, בד"כ, בורחים בקרבה שכזו) והמשקל העודף.


    טבעת מחברת (בין עדשת המצלמה לעדשת ה 50 מ"מ):

    טבעת בעלת הברגה בשני צידיה, דבר המאפשר חיבור לעדשת המצלמה ולעדשת ה 50 מ"מ.


    פלאש חיצוני:

    יש לבחור בפלאש המאפשר בחירה בין מס' עצמות אור (1/2, 1/4, 1/8, 1/16 וכדו'). הצילום ממרחק נמוך גורם להארה מוגברת ויש למנוע הארה זו על ידי הפחתת עצמת האור.
    חשוב שהפלאש יוכל לצלם בזוית של 45o. צילום בזווית זו מונע מהאור הרב שבפלאש להאיר בצורה מוגזמת על האובייקט.
    לחלק מהמצלמות יש פלאש מיוחד לצילומי מקרו (ring flash) וכדאי להשתמש בו.
    אפשר לקרב את הפלאש לעדשה בעזרת מוט מיוחד (Butterfly bracket) עליו אפשר לקבע את הפלאש (אחד או שניים).


    כיסוי פלסטיק המפזר אור לפלאש (Omni-Bounce diffuser):

    אינו מאפשר הבזק אור ישיר וחזק מהפלאש.


    ברדס לעדשה (Lens Hood):

    אינו מאפשר כניסת אור לעדשת המצלמה אלא מהחזית


    חצובה:

    מאפשר צילום במהירות נמוכה או בזום גבוה במיוחד.


    מתוך: http://www.mplonsky.com/photo/Gallery.htm




    סידור המצלמה ואביזרי העזר:

    מצלמה:

    1. סידור המצלמה למצב ידני כדי לאפשר שליטה מלאה בפרמטרים. אפשר לסדר את המצלמה למצב A – שליטה במפתח המצלמה (צמצם).


    2. צמצם (מפתח) סגור בד"כ על מנת לאפשר עומק שדה רב ככל האפשר.


    3. מהירות גבוהה מקפיאה את התמונה. אין לצלם במהירות הגבוהה מ 1/1000 שנייה, מאחר והאובייקט יהיה חשוף מעט זמן והצבע האדום יקבל משקל יתר (בצילום בפלאש אפשר לצלם במהירות גבוהה יותר).


    4. כדי להבטיח חשיפה נכונה, כדאי לצלם במצבי EV (ערכי חשיפה) שונים מ 2- ועד ל 2+.


    5. זום גבוה כדי לקבל הגדלה גדולה ככל האפשר.


    6. ISO נמוך ככל האפשר כדי לקבל תמונה ללא גרעיניות/רעש (noise).


    7. רזולוציה גבוהה כדי לקבל תמונה גדולה, דבר המאפשר לחתוך את התמונה באיזור הרצוי.


    8. אפשר לצלם בפוקוס ידני (MF) כדי לשלוט בפוקוס התמונה.


    9. אפשר לצלם דרך ה LCD ולא דרך העינית. במצב זה הראש לא צמוד למצלמה והמרחק של הצלם מהחרק גדול יותר (סיכוי קטן יותר שהחרק יברח).


    10. כאשר החרק תופס את רוב התמונה, אפשר לסדר את הפוקוס כפוקוס רב נקודתי. במצב שכזה, עיני החרק יהיו בפוקוס.


    תאורה ופלאש:

    1. צילום בשמש חזקה אינו טוב. התמונה שטוחה, הצל מרובה והצבעים אינם חיים. הצילום הטוב ביותר הוא ביום בהיר כשהשמש מסתתרת בין העננים. בשמש ישירה יש להצל על החרק ע"י שמשיה, בד לבן, או על ידי הגוף המצלם.


    2. מצלמה "רואה" בצבעי אפור בינוני. כדאי לכוון את המצלמה לעבר רקע שכזה (שמיים כחולים, דשא ירוק, כרטיס אפור) ולקבל את נתוני הצילום (מפתח ומהירות הרצויים באור הנוכחי). אחרת, יכול להיווצר מצב שברקע בהיר, האובייקט יצא כהה ולהיפך.


    3. פלאש המצלמה אינו טוב לצילומי מקרו. העדשה מסתירה לפלאש את אובייקט הצילום. לכן יש להשתמש בפלאש חיצוני. כדי למנוע אור חזק של הפלאש צריך להלביש על ראשו מפזר אור מיוחד (Omni-Bounce diffuser). באמצעות המפזר האור יהיה אחיד ורקע התמונה לא יהיה שחור (כבצילום ב ring flash למשל).


    4. כדי למנוע תאורה חזקה ישירה וליצור פיזור טוב של האור, יש להרים את הפלאש כלפי מעלה בזוית של 45o.


    5. כשהאור החיצוני חזק, יש להשתמש בעצמת אור פחותות(1/4 למשל), תלוי בעצמת האור.


    6. הפלאש מקפיא את תזוזות החרק ותנודות יד הצלם (במהירות גבוהה מאוד) ובכך משפר את חדות התמונה.


    7. הפלאש מאפשר צילום בצמצם סגור (F גבוה) ובכך משפר את עומק השדה של התמונה.


    8. במצלמות בהן אפשר להשתמש ב ring flash, כדאי לנצל אפשרות זו וללמוד את טכניקת הצילום בפלאש זה.


    9. בנוסף לפלאש, אפשר לצלם ב EV (ערך חשיפה) נמוך (1- או 2-). במצב זה, הרקע יהיה חשוך והאובייקט יהיה בולט יותר.

    מתוך:http://azone.clubsnap.org/insectguide/page01.html




    צילום חרקים:

    תמונת מקרו מוצלחת חייבת לכלול ארבעה מרכיבים:


    חדות:

    מאחר וחדות התמונה הוא אחד המרכיבים החשובים בצילום, יש להקפיד לצלם מיד עם הגעת האובייקט לפוקוס. עיכוב, ולו הקל ביותר, יכול להוביל לתזוזת החרק או יד הצלם ולפוקוס לא מוצלח (שהרי עומק השדה מאד נמוך). התזוזה יכולה להיות גם בעת הצילום ועל כן יש לצלם במהירות גבוהה ככל האפשר (רצוי מעל 1/125 שנייה). חשוב שעיני החרק יהיו בפוקוס.
    אפשר לצלם במצב של פוקוס אוטומטי. אם האיזור חשוך ואין אפשרות לפוקוס אוטומטי מהיר, יש לצלם בפוקוס ידני. יש להזיז את המצלמה בעדינות עד למצב של פוקוס ומיד לצלם. יש להסתכל על ה LCD ולא על העינית, מאחר שהתמונה המוצגת בו היא האמיתית ואפשר להבחין אילו חלקים בתמונה בפוקוס ואילו לא. בחלק מהמצלמות אפשר לקבוע את נקודת הפוקוס על פני כל נקודה בצג. זהו יתרון בצילום חרקים גדולים יחסית שבהם רוצים שהפוקוס לא יהיה במרכז,דווקא, אלא על פני נקודה אחרת על פני הצג.


    תמונה מטושטשת
    תמונה חדה

    מתוך:http://azone.clubsnap.org/insectguide/page01.html


    רקע:

    כדי שנוכל להבחין באובייקט בצורה טובה, רצוי שהוא יהיה מובדל מהרקע (הן בצבע והן בחדות). מצב שבו הרקע הוא ברור וחד יכול לגרום לכך שהרקע ימשוך את תשומת הלב והאובייקט יאבד מייחודו.


    רקע לא מוצלח
    רקע מוצלח

    מתוך:http://azone.clubsnap.org/insectguide/page01.html


    קומפוזיציה:

    הקומפוזיציה אמונה על החלק האומנותי של הצילום והיא מכוונת כיצד ומהי הזווית הטובה ביותר בצילום החרק. כדאי לצלם את החרק בזווית מסוימת מחלקו הקדמי. גם צילום מהצד יכול להיות מוצלח. אין לצלם את החרק מאחור או מחלקו התחתון, שהרי חלקיו הקדמיים ובייחוד העיניים הם החשובים ביותר בצילום.

    בצילום אמנותי יותר, רצוי לצלם את החרק בשיטת ה Rule of Thirds. בשיטה זו מחלקים את התמונה לשלוש בצד ההוריזנטלי ובצד הוורטיקלי. יש לצלם את מרכז האובייקט באחד מ 4 נקודות המפגש של הקווים (מסומן האדום) ולא במרכז התמונה.





    מתוך: http://www.camerahobby.com/Ebook-RuleThirds_Chapter15.htm



    קומפוזיציה לא נכונה
    קומפוזיציה נכונה

    מתוך:http://azone.clubsnap.org/insectguide/page01.html


    עומק שדה (DOF):

    כדי להגדיל את עומק השדה יש לצלם במפתח גבוה ככל האפשר (צמצם סגור). בצילום של חרקים שטוחים כפרפרים אפשר לצלם בצמצם פתוח יותר כדי לקבל את הפרפר בפוקוס ואת הרקע מטושטש, דבר שמבליט את הפרפר בתמונה.


    צמצם פתוח – F5
    צמצם סגור – F10

    מתוך:http://azone.clubsnap.org/insectguide/page01.html



    הפוקוס אינו צריך להיות נעול על חלקו הקדמי של החרק אלא בין השליש הראשון של האובייקט לחצי. במצב שכזה, עומק השדה יתפרס לשני הכיוונים ויהיה המירבי.

    מתוך: http://www.ephotozine.com/techniques/viewtechnique.cfm?recid=304




    לסיכום:

    מתוך: http://www.mplonsky.com/photo/Gallery.htm



    אתרי צילום דיגיטלי:


    צילום כללי:

    http://www.shortcourses.com
    http://homepages.ihug.com.au/~parsog/Guy/Photography.html
    http://www.photographytips.com/page.cfm/1
    http://209.196.177.41/contents.htm

    צילום במקרו:

    http://www.mplonsky.com/photo/article.htm
    http://azone.clubsnap.org/insectguide/page01.html
    http://homepages.ihug.com.au/~parsog/photo
    http://www.beautifulbugs.com/howto.htm


    ועוד רבים אחרים.